קהילות מארחות

הקהילה האתיופית היא קהילה ותיקה ובעלת מסורת ייחודית, שמקורה בקהילות ביתא ישראל באתיופיה. הקהילה מתאפיינת בלכידות חברתית גבוהה, במסורת דתית-תרבותית עצמאית, ובמנהגים ייחודיים סביב חגים ומועדים. הקהילה מפוזרת בין ערים ושכונות רבות, עם מוקדים קהילתיים פעילים וחיים תרבותיים עשירים.

קהילה דתית-אתנית ייחודית, שמקורה במזרח התיכון במאה ה-11. לקהילה זהות דתית חזקה, עם הפרדה ברורה בין "יודעי הדת" ליתר הציבור. כבוד, צניעות והכנסת אורחים הם ערכים מרכזיים. 

קהילת יוצאי ברית המועצות היא אחת הקהילות הגדולות במדינה, עם ריכוזים משמעותיים באשדוד וחיפה, וכוללת עולים וותיקים וחדשים מרוסיה, אוקראינה, בלארוס, חלקים דוברי רוסית מהקווקז, ועוד - המחזיקים בשפה ותרבות משותפות.

לקהילה הקיבוצית שהתפתחה בארץ מראשית המאה ה-20 לוח חגים חילוני-יהודי ייחודי, עם טקסים מקוריים ותפיסת אירוח ציבורית. בדגש על חקלאות, טבע, קהילה ושוויון, זוהי אחת הקהילות עם מסורת האירוח המפותחת ביותר.

הקהילה הלא-יהודית הגדולה בארץ, עירונית וכפרית, סונית ברובה, עם זהות לאומית-תרבותית ערבית, מבנה חברתי משפחתי ומסורת אירוח מפותחת.

קהילה גדולה ונוכחת בישראל, בעלת זהות עדתית חיה - מוסיקה, אופנה, מטבח - גם בדורות שלישים ורביעים

אחת הקהילות הזרות הנוכחות והמאורגנות ביותר בארץ, מורכבת בעיקר מעובדים זרים ומהגרי עבודה שהגיעו לארץ מאז שנות ה-90. לקהילה זהות נוצרית-קתולית חזקה, תרבות קהילתית חמה ומלוכדת סביב מוזיקה, אוכל ואירועים חגיגיים. 

קהילה ילידית-ערבית בעלת מסורת ארוכת שנים של חיי שבט, כבוד והכנסת אורחים. רוב בני הקהילה הם מוסלמים, אך ייחודה אינו בלוח חגים שונה אלא באופן שבו היא מציינת מועדים ומשמרת ערכים של נדיבות, נאמנות משפחתית וקשר עמוק לאדמה. 

הקהילה בארץ מורכבת ממהגרי עבודה, אנשי עסקים ויזמים, בעלת זהות תרבותית מוגדרת, שפה (מנדרינית בעיקר), והקפדה על על החגים התרבותיים יותר מאשר חגים דתיים.

קהילה עתיקה, המתאפיינת בנאמנות קפדנית למסורת, נוסח תפילה עצמאי, תרבות של צניעות, לימוד, משפחה ועבודה.