הקהילה האתיופית
הקהילה האתיופית בישראל מורכבת ברובה מיוצאי אתיופיה, שעלו ארצה בגלי עלייה משמעותיים בשנות ה-80 וה-90 במסגרת מבצעים היסטוריים. בני הקהילה מביאים עמם מסורת יהודית עתיקה וייחודית, שנשמרה במשך מאות שנים באתיופיה, לצד תרבות עשירה של משפחתיות, כבוד למבוגרים וקהילתיות עמוקה. לצד חגי ישראל המוכרים, מציינת הקהילה גם את חג הסיגד - יום של תפילה, כיסופים לירושלים והתחדשות רוחנית - שהפך לחג רשמי במדינת ישראל. המפגש עם הקהילה האתיופית מזמן היכרות עם סיפור של מסורת, מסע ושייכות, ועם תרבות חמה של אירוח, אוכל ומוזיקה המשלבת עבר והווה.
חגים מרכזיים בקהילה האתיופית
סיגד
חג הסיגד הוא חג ייחודי לקהילת ביתא ישראל יוצאי אתיופיה, הנחגג חמישים יום לאחר יום הכיפורים. משמעות שמו היא "סגידה" או "השתחוויה", והוא מוקדש להתחדשות רוחנית, חידוש הברית בין העם לאלוהים וכיסופים לירושלים. באתיופיה נהגו בני הקהילה לעלות להר גבוה, לצום, להתפלל ולקרוא קטעים מן התורה והנביאים, מתוך געגוע לציון ולשיבה אליה. בישראל הפך הסיגד לחג רשמי במדינה, והוא מצוין בטקס מרכזי בירושלים לצד התכנסויות קהילתיות ברחבי הארץ. החג משלב תפילה, לבוש מסורתי, מוזיקה ומפגש קהילתי, ומהווה הזדמנות ייחודית להכיר מסורת יהודית עתיקה של אמונה, זיכרון ותקווה.
מועד קרוב: סביב 18 בנובמבר, 2026