הקהילה האתיופית
הקהילה האתיופית בישראל מורכבת ברובה מיוצאי אתיופיה, שעלו ארצה בגלי עלייה משמעותיים בשנות ה-80 וה-90 במסגרת מבצעים היסטוריים. בני הקהילה מביאים עמם מסורת יהודית עתיקה וייחודית, שנשמרה במשך מאות שנים באתיופיה, לצד תרבות עשירה של משפחתיות, כבוד למבוגרים וקהילתיות עמוקה. לצד חגי ישראל המוכרים, מציינת הקהילה גם את חג הסיגד - יום של תפילה, כיסופים לירושלים והתחדשות רוחנית - שהפך לחג רשמי במדינת ישראל. המפגש עם הקהילה האתיופית מזמן היכרות עם סיפור של מסורת, מסע ושייכות, ועם תרבות חמה של אירוח, אוכל ומוזיקה המשלבת עבר והווה.
חגים מרכזיים בקהילה האתיופית
סיגד
חג הסיגד הוא חג ייחודי לקהילת ביתא ישראל יוצאי אתיופיה, הנחגג חמישים יום לאחר יום הכיפורים. משמעות שמו היא "סגידה" או "השתחוויה", והוא מוקדש להתחדשות רוחנית, חידוש הברית בין העם לאלוהים וכיסופים לירושלים. באתיופיה נהגו בני הקהילה לעלות להר גבוה, לצום, להתפלל ולקרוא קטעים מן התורה והנביאים, מתוך געגוע לציון ולשיבה אליה. בישראל הפך הסיגד לחג רשמי במדינה, והוא מצוין בטקס מרכזי בירושלים לצד התכנסויות קהילתיות ברחבי הארץ. החג משלב תפילה, לבוש מסורתי, מוזיקה ומפגש קהילתי, ומהווה הזדמנות ייחודית להכיר מסורת יהודית עתיקה של אמונה, זיכרון ותקווה.
מועד קרוב: סביב 18 בנובמבר, 2026
פסח
פסח בקהילה האתיופית בישראל נשען על מסורת עתיקה של ביתא ישראל, שבה היה זה אחד החגים המרכזיים והמחמירים ביותר. ההכנות כוללות ניקוי יסודי של הבית והקפדה מוחלטת על הרחקת חמץ, לעיתים ברמת חומרה גבוהה במיוחד. באתיופיה נהגו לאפות מצות מסורתיות באופן קהילתי ולציין את החג בטקסים בהובלת הקייסים, המנהיגים הרוחניים. בישראל נשמרו רבים מהמנהגים הללו לצד אימוץ ההגדה והסדר במתכונתם הרבנית המקובלת. עבור רבים מבני הקהילה, פסח מסמל לא רק את יציאת מצרים אלא גם את סיפור היציאה מאתיופיה והעלייה לישראל, ולכן הוא נושא ממד זהותי ורגשי עמוק במיוחד, המשלב מסורת עתיקה עם סיפור גאולה מודרני.
מועד קרוב: 1 באפריל, 2026